DMAIC

DMAIC היא מתודולוגיה המשמשת לשיפור תהליכים עסקיים ומצוינות תפעולית ארגונית. DMAIC הינה אסטרטגיה להתייעלות ארגונית, שיפור ביצועי תהליכים ויצירת ערך ללקוח. גישה זו ניתנת ליישום בכל תעשיה, לרבות: ארגוני בריאות, בנקים, חברות ביטוח, פארמה, מכשור רפואי, תעופה, קמעונאות, לוגיסטיקה, מפעלים, חברות הייטק, סטארט-אפ, מחקר ופיתוח (מו״פ), אנרגיה, משרדי ממשלה ובתי מלון. אז, בין אם אתם מנהלי מצוינות תפעולית, מובילי מצוינות, מנהלי מוצר, מנהלי תפעול או חברי הנהלה, המאמר הזה נועד במיוחד עבורכם!

מאת ליאור קדוש, M.Sc בהנדסת תעשיה וניהול

פרויקט שיפור תהליכים Lean Six Sigma DMAIC, כולל 5 שלבים:

1. Define: הגדרת הבעיה או ההזדמנות לשיפור תהליך עסקי
   2. Measure: מדידת ביצועי התהליך
   3. Analyze: ניתוח התהליך לזיהוי סיבות השורש לבעיה
   4. Improve: שיפור התהליך על ידי זיהוי וטיפול בסיבות השורש
   5. Control: בקרת התהליך המשופר

Define
שלב ה- Define מתמקד בהגדרת הבעיה וכולל את הפעילויות הבאות:

1. לכידת קול הלקוח Voice of Customer (VOC). הבנת הצרכים, ציפיות, רצונות ונקודת הכאב של הלקוח, באמצעות: תלונות, סקרים, ראיונות, קבוצות מיקוד, ניטור מדיה חברתית, מחקרי שוק ועוד.
2. תרגום קול הלקוח (ו/או דרישות הלקוח) לקריטי לאיכות. VOC to CTQs. ההיבטים הקריטיים של התהליך המשפיעים ישירות על שביעות רצון הלקוח. לדוגמא: תרגום קול הלקוח לקריטי לתהליך טיפול בפניית לקוח: KPI1: משך הטיפול בפניית לקוח צריך להיות פחות מ-24 שעות, KPI2: דיוק הטיפול בפניית הלקוח צריך להיות לפחות 95% (First time right), KPI3: דירוג שביעות רצון הלקוח צריך להיות מעל 95%
3. הצהרת בעיה Problem Statement. תיאור ברור ותמציתי של הבעיה שהפרויקט שואף לטפל בה, לרבות השפעת הבעיה על הלקוחות ומוניטין הארגון.
4. אמנת הפרויקט (מסמך ייזום) Project Charter, לרבות Business Case, Goal Statement, Scope, Team Members ועוד
5. ניתוח תהליך במבט על. High-Level Process Map. שימוש בכלים כגון SIPOC להבנת התשומות והתפוקות של התהליך.
   קראו עוד במאמר הבא: לין ושש סיגמא

Measure
שלב ה- Measure מתמקד בהערכת ביצועי התהליך הנוכחי ויצירת Baseline להשוואה. שלב זה כולל את הפעילויות הבאות:

6. איסוף נתונים מהתהליך. Data Collection Plan. קבעו אילו נתונים יש לאסוף, גודל המדגם, טכניקות דגימה, כיצד הם ייאספו ומי יהיה אחראי על איסוף הנתונים. קבעו אילו תשומות (Xs) ותפוקות (Ys) הן קריטיות לתהליך וללקוח.
7. תרשים זרימת התהליך הקיים, AS-IS Process. השתמשו בכלים כגון: Swimlane diagram ו-Value Stream Maps (VSM) כדי לסווג את הפעילויות value-added and non-value-added, לרבות בזבוזים בתהליך. קראו עוד במאמר הבא: 8 הבזבוזים לפי גישת לין 
8. אימות מערכות מדידה Measurement Systems Analysis (MSA). ודאו שמערכות המדידה המשמשות לאיסוף נתונים מדויקות ואמינות. ודאו שהכלים והשיטות המשמשים לאיסוף נתונים מדויקים, אמינים ועקביים. זה עשוי לכלול כיול של ציוד, בדיקת הטיה ועוד
9. ניתוח יכולת תהליך Process Capability Analysis. העריכו את ביצועי התהליך הקיים, Baseline Performance לרבות: Cp, Cpk, Sigma Level

Analyze
שלב ה- Analyze מתמקד באיתור סיבת השורש לבעיה. שלב זה כולל את הפעילויות הבאות:

10. מיפוי וזיהוי הגורמים המשפיעים על הבעיה Root Cause Analysis. השתמשו בכלים כגון תרשים אדרת דג Fishbone Diagram ותרשים פארטו Pareto Chart לניתוח וזיהוי סיבת השורש לבעיה.
11. בדיקת השערות Hypothesis Testing. השתמשו בכלים סטטיסטיים, כגון t-test כדי לאמת או לדחות השערות הקשורות לגורמים הפוטנציאליים המשפיעים על ביצועי התהליך. בשלב זה תרצו לאתר את הגורמים בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר התורמים לחריגות / פגמים / חוסר יעילות / בעיה
12. ניתוח סטטיסטי Statistical Analysis. יישמו טכניקות סטטיסטיות מתקדמות כגון ניתוח שונות ANOVA, תכנון ניסויים DOE וניתוח רגרסיה Regression analysis כדי להבין את הקשר בין משתני התהליך לתוצאה

Improve
שלב ה- Improve מתמקד בשיפור התהליך הקיים. To-Be Process. שלב זה כולל את הפעילויות הבאות:

13. פיתוח פתרונות אפשריים, Generate Potential Solution. מפגשי סיעור מוחות ושיתוף פעולה עם בעלי עניין רלוונטיים, לרבות הערכת הפתרונות והפוטנציאל שלהם לשיפור ביצועי התהליך ולהשגת התוצאות הרצויות. פיתוח פתרונות אפשריים לשיפור התוצאה Y. דגשים: תכנון מחדש של זרימת התהליך ואופטימיזציה לתהליך כדי למקסם את היעילות והאפקטיביות
14. בדיקות פיילוט Pilot tests. פיתוח תוכנית פיילוט לאימות הפתרון הנבחר. לפני יישום מלא, מומלץ לערוך בדיקות פיילוט ו/או ניסויים כדי להעריך את ההיתכנות והיעילות של הפתרונות המוצעים בסביבה מבוקרת. זה כולל יצירת תוכנית יישום מפורטת עם לוחות זמנים, אחריות והקצאת משאבים. בדיקות פיילוט מתבצעת בקנה מידה קטן וזאת כדי להעריך את האפקטיביות ולחדד את הפתרונות לפני יישום מלא.
15. יישום השינויים Implementing changes. שלב השיפור כולל ביצוע השינויים המתוכננים. הובלת השינוי בקנה מידה רחב. שיתוף פעולה עם בעלי העניין הרלוונטיים

Control
שלב ה- Control בבקרת התהליך החדש ושיפור מתמיד. שלב זה כולל את הפעילויות הבאות:

16. ייצוב התהליכים Stabilization of processes. תפקידו של שלב הבקרה הוא להבטיח שהשיפורים שנעשו יימשכו לאורך זמן.
17. פיתוח תכניות בקרה Development of process control plans. תכנית בקרה מפרטת מי אחראי למעקב אחר מדדי תהליכים מרכזיים או כל חריגה מהסטנדרטים (היעדים) שנקבעו. יישום בקרת תהליכים סטטיסטית (SPC), שימוש בתרשימי בקרב ניטור יציבות התהליך והערכת יכולת התהליך לשמירה על הביצועים
18. שיפור מתמיד Continuous improvement. שלב הבקרה מדגיש את חשיבות השיפור מתמיד על ידי עידוד ניטור ניתוח מדדי ביצוע מרכזיים. הדבר כרוך בביסוס תרבות של שיפור מתמיד ומתן מנגנונים למשוב והצעות לשיפורים נוספים

לסיכום
מתודולוגיית DMAIC מספקת גישה שיטתית לשיפור תהליכים ופתרון בעיות. כפי שהבנתם כל שלב בפרויקט Lean Six Sigma DMAIC מתבסס על השלב הקודם. גישה מוכחת זו מסייעת לשפר תהליכים, לזהות ולהסיר חוסר יעילות ולייצר ערך ללקוח. זכרו שניתן ליישם את DMAIC בכל תהליך עסקי ובכל תעשיה. אתרוג הנדסת תעשייה וניהול מציעה קורס מצוינות תפעולית להכשרת והסמכת צוותים, מנהלים ומחלקות בארגונים. לקבלת סילבוס והצעת מחיר התקשרו: 09-8654503